1ספר1שפת אמת1הכינו וגם חקרו חקר כבודם מוסד מוסדה על אדני החכמה: על מאורת צפונת ידו הדה לאור יצא תעלומה: שובט ומדקדק רואה את כל מאומה: הואיל ובאר הטיב בשום שכל דעת ומזומה: חלקו אמרה נפשו חבלים נפלו לו בנעימה: בריך רחמנא דיהב חוכמא לחכימא ראש המדברים בכל מקום בבואו אל הקודש פנימה: חכו ממתקים רבים ישתו דבריו בצמא: מוכיח אדם אשריו כל אדם ימשוך כי ממנו נקח לעבוד את ה' בתמימה: קרבנו לה' מנחה בלולה במקרא ומשנה וגמרא יחד מותאמה: שאלתו כשאלת ראשונים חד מדרי קמא: בחריפות ובקיאות זקיף דיקלא ורמא: בסוד ה' עלי אהלו דברים שכיסה עתיק יומא: וכבר ניפוצו מעיינותיו חוצה בשתים עלתה לו בספרו שבט מישראל וספר אגודה אזוב ומתאמרין מילי' בשני ספרים בבתי מדרשא כל חד כו': וכעת העיר ה' אש רוחו רוח קדשו לעשות שלישי בקודש בחיבורו את החיבר הלזה הוא בשפת אמת כשמו כן הוא ובתלת זימנא הוה חזקה חזקת כשר ובדוק בכל חדרי תורה הן נגלה והן נסתר כאשר יראו וישמחו כל ההוגיםבו. קול בן לוי דידע קליה לבסומא. קרא קא דרוש והתקין חרש מצל וגבה קומה. דרושים לכל חפציהם לא ישוו בה גאביש וראמה. כל חד לפום חורפיה לפי שכלו אומר לי הוא חיך הטועמה. עבודת הלוים אשר פעל ועשה ה'ה הרב המאה'ג החריף והבקי הדרשן ופרשן הגדול בשם מוהר'ר יעקב ישראל בהרבני המופלג בתורה וביראה מ' צבי הירש מגיד משרים דק'ק קרעמניץ במדינת וואלין: חיבור נפלא ודרושים נחמדים לשומעם יונעם כדבש לפיהם: מה נמרצו אמרי יושר ומה הוכח יוכיח מהם: ישמע חכם ויוסיף לקח: 1תחת ממשלת אדוננו האדיר קיסר רומישר אונגרין פיהם ומארין גאליציאן עט לאדמיריאן קיניגליכה אפאסטאלישי מייעסטעט יוזפיס השני יר'ה: 1נדפס פה ק'ק לבוב בדפוס הרבני מוהר'ר יהודה שלמה בהמנוח הרבני מוהר'ר נפתלי הירץ ז'ל לה'ה הנקרא מאז ומקדם רבי שלמה יארש ועכשיו נקרא ר' שלמה ראפאפורט נרו יאיר: 1לסדר ולפרט שפת אמת תיכון לעד ושלשה המה נפלאו תקחם פרט כולו יצא: ה' אלפים לבריאת עולמו יתברךי שמו לעד: לפ'ק 1הסכמות הגאונים 1הסכמות הגאונים הרבנים המובהקים המאורות הגרולים החריפים ובקיאים המפרוסמים בכל קצוי ארץ לשם ולתהילה כל חד וחד לפום חורפיה ולפום מעלתו בקודש. נ'י ע'ה פ'ה מרגנייתא דלית בהו טימי כל כמה דשבח מגניא דומיה תהלתם. כולם בני פורת. ריחם נודף כריח קטורת. רוכבי אתונות צחורות. בהלכה פנים מאירות. ממדינות גאליציע ופולין ואשכנז גוייוי? ומפני שהפרט בעשה קנאה והכלל בלא תעשה לא מדריש בכלל ופרט: 1כבר נודע בין החיים עילת תהילות. דהאי גברא רבא ה'ה כבוד הרב הגדול חריף ובקי. שמו נודע בשערים מפורסם מקצה כו' מוהר'ר יעקב ישראל נ'י מ'מ דק'ק קרעמניץ יצ'ו. אשר כבר שמעית מיני' דר' יעקב תרתי קם שבט מישראל על ספר תהלים: והוסיף ידו שנית בחיבורו על חמש מגילות ובשתים עלתה לו רבים שתו מי בארו כל חיך הטועם כו' ועתה העיר ה' את רוחו לעשות שלישי בקודש להוציא לאור חיבורו וכתב זאת זכרון בספר תעלומות חכמתו על ספר משלי. ובא החכם פה לק'ק לבוב לבית הדפוס לחבר ספר שפת אמת כשמו כן הוא שמו נאה לו. לזכות הרבים אשר מתאוים תאות ומחלים פניו פני אפי רברבי לאמר מי יתן ויחוקו מליו בספר על ספר משלי וחפץ ה' בידו הצליח לגמור במלואו וטובו. וביקש מאתנו להסכים עמו לבא עם הספר. והשבנו לו דבר שכל זה אך למותר. בהיות כבר איתמתי גבראי ואיתמחי קמיעא בספריו הקודמים. וחזקה זקני ת'ח כל זמן שמזקינין כו': אף גם לא תהא העדאת עדים גדולה מפיו פה חכם כו' מעת משחר ילדותו פה מפיק מרגליות דרש כעין כו' לכ'ז אין מסרבין כו' ולעשות רצונו חפצנו. הכ'ד הרבנים מא'הג המפורסמים בדורות' דפה בצירוף כבוד הרב הגאון המפורס' אב'ד דפה. הבע'הח יום ג' טז מנחם אב תקחם פה ק'ק לבוב 1הק' צבי הירש ראזאניס חונה בק'ק לבוב: 1נאו' שמואל מדאברימיל מ'מ ורא'בד ומ'צ דק'ק לבוב ת'ה 1ונאו' הק' ראובן אוור באך הא'בד דק'ק סטרעליסק: 1נאו' הק' יצחק אשכנזי אב'ד מתאדרוב מ'מ פה ק'ק לבוב: 1ונאו' הק' שאול שפירא הא'בד דק'ק האראדענקא: 1כאשר שכבר יצאו מוניטין דהאי גברא רבא ה'ה הרב הגדול החריף ובקי הדרשן המפורסם מוהר'ר יעקב ישראל נ'י מגיד משרים דק'ק קרעמנוץ וכבר נתפשט חיבוריו בכל תפוצת ישראל ויצא טבעו בעולם בספרו ספר שבט מישראל על תהלים ובספר אגודת אזוב על המגילות שנתקבל בעיני חכמי הדור וגאוני הזמן ובתרי זימנא הוי חזקה וכעת העיר ה' את רוחו ונדבה לבו הטהור להדפיס עוד חיבורו אשר חיבור מחדש על ספר משלי שלמה המלך ע'ה וכאשר שמעתי מפיו הטהור פה מפיק מרגליות אשר דרש דרושים נחמדים מספרו הנ'ל בכל בה'כ ובה'מ דפה אשר המה מתוקים מדבש: אמרתי אהי' גם אני מן הנמנים לדבר מצוה כזו. ולהיות סניף לדברי הגאונים אשר המה מסכימים על ספר הנחמד הנ'ל להיות חרות על הלוחות כדי להגדיל תורה ולהאדירה: הכ'ד המדבר לכבוד אכסניא של תורה יום ד' טוב מנחם תקמ'ח לפ'ק: הק' אנשיל אשכנזי אב'ד דק'ק ראזדלי ואגפי': 1הדור אתם ראו המדבר הוא ישראל. ראש המדברים ועטרת הדרשנים: שמו נודע בשערים אשר בהלכה מצוינים. כשחר פרוס על ההרים .ה'ה עילות ותהילות מעלות כבוד מחו'. הרב הגדול החריף המפורסם בקצוי ארץ ואיים רחוקים. נ'י ע'ה מוהר'ר יעקב ישראל בהמנוח הרבני מהור'ר צבי הלוי ז'ל. מ'מ דק'ק קרעמניץ. כבר זכינו לשיחתו שיחה נאה: וזכינו לריחו ולטעמו כטעם לשד השמן. רד עם אל ועם קדושים נאמן. ויצא לו מוניטון בעולם זה פעמים. לשמוע ממנו דברי אלהים חיים. ונתקבלו דבריו באהבה רבה. ואמרי לי' אהבת עולם בקרב כל ישראל: הן עתה למדנו שלישי בקודש מן התורה: תורת אמת בפיו. שפת אמת. תיכון לעד. על ספר משלי וישא משלו ויאמר אמירה נעימה כתיבה. כתב יושר דברי אמת כאשר ראיתי עלה אחת לדוגמא. אשר שלח אלי. וראיתי חותם תכנית מכלל יופי. אפיק שפה ועיייל שפה ועלהו לתרופ' עשה ציצים ופרחים לתורה. אי לזאת אמרתי מי יתן ויוכתבו בספר מילין. ספר כתב איש רב וחכימא דיהודאי. דיתיב בתוונא דליבאי. ועשות ספרי' הרבה כמותו ירבה בישראל: עד עת אשר יאמר ליעקב וישראל מה פעל אל. ואין צריך לומר שלא יעשו במתכונתו להדפיסו שנית ולמהדרנה לדפוס קמא במשך שמונה שנים רצופים אשר קבע לעצמו הרב המחבר והמולידו לקרח הנורא הזה סחור סחור לחרמא לא תקרב: והשומע לדברי חכמים נפשו בטוב תלין. ויתענג בדשן. עד כימי עולם ירעו גלעד ובשן: פי המדבר לכבוד אכסניא של תורה יום ד' י'א תמוז דהאי שתא תקמ'ח לפ'ק פה ק'ק זאלקווא יצ'ו: 1הק' משה צבי הירש בא'מ הרב הגדול בדורו מהור' שמשון מייזילש זצוקלל'ה: 1כבר אתמהי גברא בספריו הנחמדים. המאירים כספירים והבריקו קני תבל אמרותיו: קם שבט מישראל ספרו בתהלי' דחביבי שמעתתיה ואגודתו על ארץ יסדה ספר אגודת אזוב על המגילות: והיום הוסיף חכמה בהכשר דעת ויראת ה' שפת אמת תיכון על משלי. ה'ה הדרשן הגדול נודע בשער בת רבים הרב המופלא ומופלג החכם השלם מו' יעקב ישראל הלוי מ'מ דק'ק קרעמניץ: ומפורסם אין צריך ראיה ויחוקו דבריו בחק לישראל ותרבה הדעת ואשרי שומע לי לתמוך אשוריו לחזק ידיו ותהי ידם לעזרתו. יתברך בזה ובבא מדגול מרבבה: הכ'ד המדבר לכבוד התורה ולומדיה הבא עה'ח יום ג שלח כ'ד סיון שמ'ור תם וראה ישר לפ'ק בראד יצ'ו. הכותב בנחיצה כד הוינא חד כרעא מוכן להשים תפארתי עלי דרך לק'ק גלוגא רבתי יע'א. נאו' צבי הירש מזאמושטש יצ'ו. האב'ד דק'ק בראד ולע'ע בק'ק גלוגא רבתי: 1המפורסמות אין צריך ראיה ר' יעקב מאי עבידתיה עובד עבודת הקודש: ה'ה הרב המופלג החריף הדרשן הגדול מ'ו יעקב ישראל הלוי מגיד בק'ק קרעמניץ פומיה ממלל רברבי'. היש חיך מתוק כזה פה מפיק מרגליות וכבר יצא לו מוניטון בעולם עשות ספרים הרבה עשה כיון למלאכת שמים אמר עם הספר אמרי יאי ועתה הוסיף שנית ידו בשפת אמת פי' על משלי כרך נאה ניתן לקראת ולכתוב ויעשנה בדפוס דבריו המסולאים מפז. וכל המסייע לדבר מצוה זו להביא הספ' הנ'ז לבית הדפוס יהיה שכרו כפול משמיא יפוצו מעיינות חוצה וכל המשיג גבולו משך שמונה שנה מיום כלות הדפוס שבקי' לרויא דמנפשי' נפלבמצודה רעה ולהשומע יונע': כ'ד המדב' לכבוד התורה היום יום ד' כ'ה סיון תקמ'ו פה ק'ק בראד. הק' חיים סג'ל לנדא האב'ד מפודקאמין. ונאו' הק' מרדכי היילפרין האב'ד מזאסלב וקרעמניץ: 1יעקב איש טעם נותן לשבח משובח בשבח קרנו קרן הוד והדר. פעלו. ישרא'ל עשה חיל לאורייתא תקיף חילו לוי מחוי קידה וקינמון עם כל ראשי בשמים שהכל מתבשמים מקולו קול לו קול אליו פיו יקרא קריאה של תיבה יתירה נודעת לו בפרי קודש הילולו הלל הגדול שנתגדל בשם טוב העולה על ראשו העטרה הולמתו עטרו וכלילו כליל האישים ודעת קדושים קדוש יאמר לו אמירה נעימה נועם מתוך קופת הרוכלים רוכל המחזיר דבר על אופנו וחילו. מראה פנים מאירות בהלכה ופנים שוחקות לאגדה המושכת לבו של אדם הגדול בענקים הלא למרחקים נשמע קולו: קול הולך על ארבע כנפות הארץ ומלואה. וקם שבט מישראל זך וישר פעלו ואגודתו על ארש יסדה ארש מלאה כל טוב טוב יאמר כל המכירו לשעברעליו רוח קנאת סופרים סיפר ומונה כל אותיות שבתורה בתורת ה' חפצו בידו מצליח ועושה פרי קודש לשעתו שעת הקושר ומתיר חבל בחבל נימא בנעימה נעימות בימינו נצח קרבא דאורייתא דדלאי מתהמא רבה והוא דלה דלה ה'ה הרב הגדול החריף המופלג בתורה וביראה דרשן הגדול בדורו המפורסם כבוד מוהר'ר יעקב ישראל הלוי מ'מ דק'ק קרעמניץ אשר כבר בשתים ועלתה לו. עלתה כפורחת הנצה ויפוצו מעיינותו החוצה מקצה אל קצה במחברת השני חיבוריו אשר העלה בשכלו: ועתה הוסיף ידיו שלישית והיתה לבאר ביאור נחמד על ס' משלי דעת ברור שפתיו שפתי אמת. אמת דפסי' להאי גברא יקירא דמרי צבי ביקרא יקר דבר ה' בפיו מפיק מרגליות טובה הלוי בצוארו. ורבים הולכי' לאורו להאזין במילולו מימילל שרים ונגידים ידבר תורת חסד על לשונו לשון מרפא רפואות הנפש נפישין מילוי דאורייתא תני תקנתא לתקן פרשת הדרכים בכרם חמד בית ישראל למי כל התמדה לאיש אשר אלה לו. הן שיחר את נפשי להיות עמו במלאכתו שבתורת ה' חפצו להגדילו להגדיל תורה ולהאדיר ויעשה כיון במלאכתו בדפוס זה שהעלה ה' בגורלו עם שלא נצרכה אלא להעדפה היות כבר אתמחי גברא בתרי זימני ויצאו העם ולקטו ושתו בצמא את דבריו המתוקים מדבש ונופת צופים אמרום ויסדם יסד הבית הראשון והאחרון גדול כבוד אומר כולו עכ'ז לעשות רצונו שאין מסרבין הנני להטיל גודא רבא על זר הקרב להשיג גבולו משך שמונה שנים מיום כלות הדפוס בלי רשות ואשרי המסייע לדבר מצוה להרב המחבר להוציא לאור מפעלו ולו יתברך הבית בגללו ויזכ' בשכלול בית ישראל על תילו. הכ'ד המדבר לכבוד התורה ולומדיה לשמה יום ב' א' דר'ח תמוז תקמ'ו מידי עברי למשתה בני שי' לק'ק בראד כאורח נטוי ללון איזה לינות פה ק'ק ברעסטיצקא: 1הק' אלעזר בעל המחבר ספרי אור חדש החונה בק'ק קעלין והגליל יצ'ו במדינת פיהם: 1מעולם דרכי לטמון ידי מלעלות בהסכמה על ספרים החדשים חוברי חבר ודורשים אל המש'ים לבו לעשות לו ד'ת קורדם וקורא עליהם מקלקל בחבורה. לא כן הרב החריף מלא תורה ויראת ה' הרב מוהר' יעקב ישראל בהרבני המנוח מו' צבי הלוי ז'ל שכל דבריו מלאים שכל וחכמה ומוס'. וכבר יצא מוניטין בעולם דבר שלח יעקב וכפל בישראל שפשט אישורו בכל העולם. וכולם עריבים ואף ערב יוצא מהם לאחר חיתום שטרות. והרי הוא מתקן בחיבורו. וקלקל לא יוכל כל הקורא לישראל יעקב: בשם זה עובר בעשה דכבוד התורה אדרבה לזכות רב יחשב לכל המטיב ומסייע במצות הדפסת ספרו שפת אמת תיכון לעד. וגודא ושמתא על משיגי גבולו בכל אופן כפי משך זמנו: הכ'ד איש נכה לבב הכותב בידים רפות עלי ערש דוי ומצפה תשועת ה' היום יום ה' תמוז שנת הושיעה נא אלהי יעקב וישרא'ל לפ'ק: 1הק' שאול בלא'א מ'ו אב'ד דגליל לבוב ח'י? פה ק'ק לובלין והגליל יצ'ו: 1כבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו נודע בעליל לארץ עילות תהילות ישראל חובר חיבורים מתוכם איש חי רב פעלים מקבציאל: אשר לו יד ושם טוב בישראל דורש כמין חומר ידע למיקדח ולמיחרז: חורז מתורה לנביאים וכתובים בהלכות ואגדות והדברים שמחים כנתינתן. כל מן דין סמוך לנא לא מן חמיסין וכו' ויעלת חן פום ממלל רברבין בחריפות ובקיאות בהלכות ואגדות וכל רז לא אניש ליה ידו בכל בש'ס ופוסקים ואגדות וסודות ורמזים. ה'ה חכם חרשים נבון לחשים הרב הגדול המופלג החריף הדרשן הגדול מוה' יעקב ישראל הלוי מ'מ דק'ק קרעמניץ. אשר תהילתו מלאה הארץ כבר יצא לו מוניטן בעולם בחיבוריו הנחמדים אשר כבר הפיץ ענן אורו בספריו הנחמדים שבט מישראל וספר אגודת אזוב אשר זה כמה שנים יצאו לאורה. גליא לדרעיה ונפל נהורא בבי מדרשא. ושלישיה על כולו עוד ידו נטויה להפיץ מעיינות חכמה פירוש נחמד וביאור רחב על ספר החכמה משלי שלמה. ועוד דרושים נחמדים אשר כבר עלה בהסכמה מאת גדולי הדור הרבנים הגאונים חכמי זמנינו: ובאתי גם אנכי אחריהם להיות נטפל לעושי מצוה לעשות נחת רוח לכבוד הרב המחב' הנ'ל ואף ידי תיכון עמהם להטיל גודא רבא על העובר על הפקודים מספר השנים אשר קבעו הגאונים והרב הנ'ל לבל יסיג איש גבול ולהחזיר ולהדפיס בידים שנית ספרו הנחמד משך שמנה שנים אחר כלות הדפסה. וכל המסייע להרב הנ'ל להוציא מחשבתו לאורה. יחייהו אור תורה: רוח ממרום עלינו יערה. הכ'ד המדבר לכבוד התורה ולומדיה. היום יום ב' ו' מנחם תקמ'ו לפ'ק. 1הק' יואב וואלף באמ'ו הגאון המפורסם המנוח מוה' נפתלי הירץ זצוק'ל החו' פה ק'ק דובנא רבתי יע'א: 1הקדמה 1( מפני שלא נדפס על הסדר הניחו חלק בג' מקומות ע'כ להוציאו כך אי אפשר ) 1בפרשת שופטים גבי זקן ממרא כתיב וכל העם ישמעו ויראו לשון רש'י מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל וכתב במזרחי ז'ל כדתנן בפ' הנחנקין אין ממיתין אותו לא בב'ד שבעירו ולא בב'ד שביבנה אלא מעלין אותו לב'ד הגדול שבירושלים ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו שנא' וכל העם ישמעו ויראו. דברי ר' עקיבא א'ל ר' יהודא אין מענין את דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין בכל המקומות איש פלוני נהרג על שעבר עבירה פלונית וכו' וא'ת מאי שנא הכא פרש'י כר'ע. ומ'ש גבי בן סורר ומורה פרש'י וכל ישראל ישמעו ויראו מכאן שצריך הכרזה בב'ד איש פלוני נסקל על שהיה בן סו'מ כר' יודא. וי'ל שגם ר' עקיבא מודה שצריך הכרזה דאל'כ מה הועילו חכמים בתקנתן שהמתינו עד הרגל וכו' אך הפלוגתא בענין המתנה עצמה וכו'. אך יש לתמוה דהכא דייק מן וכל העם ישמעו ויראו שצריך המתנה והכרזה ואילו בבן סורר ומורה דיוק שצריך הכרזה ולא המתנה. ועוד היכא משתמעי מהכא המתנה מי כתיב וכל העם יראו ויראו. ישמעו ויראו כתיב בשמיעה לבד סגי כדקאמר ר' יודא לר'ע עכ'ל המזרחי. פי' לדבריו הא לא קשיא ליה להמזרחי שמביא דברי ר'י במקום דברי ר'ע שהלכה כר'ע אפי' מחביריו שכבר כתב המזרחי כמה פעמים שדרכו של רש'י להביא גם דברי יחיד במקום רבים אך אם יהיה יותר קרובים לפשוטו של מקויא. אך קשיא לי' מה דארכביה אתרי ריכשי ודו'ק: ונ'ל דאפי' אם נימא אין ממיתין אותו אלא ברגל לא קשיא לי' לרש'י מזה דהוי לי' למימר וכל העם יראו ויראו לפי פשוטו של מקרא דאטו ממיתין אותו ברגל ממש הלא אין מיתת ב'ד דוחה י'ט אלא מה שממיתין אותו בערב הרגל נקרא ברגל וא'כ גם בזה ודאי לא כולם יראו שהרי ממיתין אותו בשחרית ואז הקרובים לא באו עדיין לכן הפשוטו מסתברא וכל העם ישמעו ויראו שרובם יראו וכולם ישמעו בבואם מעשה נורא ההוא כי קרוב הוא ואי קשה א'כ אימא התורה ציותה להמיתו מיד בעה שחטא ולשלוח כדברי ר'י י'ל אין הכא נמי אלא דהכי שפיר טפי כולם יראו ועכ'פ ישמעו מה נפסידבזה אם נמתין עד הדין עד יום שקודם ערב רגל גם טובת הנידון יהי' שיאריכו ימיו בזה בלא עינוי דין. אבל גבי בן סורר ומורה ארז'ל בפ' בן סורר ומורה ס'ט ע'א אמר ר' כרוספדאי אמר ר' שבתי כל ימיו של בן סורר ומורה אינו אלא שלש חדשים דכתיב בן ולא אב פרש'י משיקיף זקן אחר ג' חדשים ראוי לקראותו אב שהכרת עובר ג' חדשים ואם היה נושא אשה היה ראוי לקראותו אב ופטור ובדף ע'א אמרו ברח עד שלא נגמר דינו והקיף זקן פטור ואם משנגמר דינו ברח חייב דגברא קטילא הוא א'כ איך נוכל להמתין עם בן סורר עד הרגל בלא דין אז יהיה פטור ממיתה כלל ולדייניה מיד ולהמתין אי אפשר דנמצא אתה מענה את דינו לכן פרש'י ממיתין אותו ושולחין וכו' אבל גבי זקן ממרא טוב להמתין עד הרגל דהכא מהקיים שפיר טפי וכל ישראל ישמעו ויראו שרובם יראו וכולם ישמעו כמ'ש א'כ דברי רש'י צודקים מאוד: ובספ' נש'ר תמה הא מיתת ב'ד אין דוחה י'ט וצריך להמתין עד חה'מ אז הרבה הלכו ע'ש ובמחילה מכבודו טעה בזה דכל שהוא ערב רגל רגל קרו להו כמו שמצינו בעובדא מפורש בסנהדרין כי אז רוב הגולה כבר בירושלים והוא ברור למבין ונכון בס'ד 1התנצלות 1אמר הכתוב בפ' שופטים וכי יבוא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל ה' עכ'ל אחשוב לא על שערי גשמיות ידבר אלא שערי החרש ומסגר הנרמזים בתורה ומהם נוצצים נשמות ישראל ועליו רומז דוד ע'ה יעלו הרים ירדו בקעות זה עולה וזה יורד בעסק התורה והטעם אל מקום זה יסדת להם כי במקום יסוד ניצוץ נשמתו לשם משתוקק וז'ש רז'ל כי אם בתורת ה' חפצו אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ ובלבד שלא יקיל לעצמו מלהיות לן בעמקה של הלכה וכמ'ש בשבטי מישראל שכל המקרא זה לשיעורין נאמר מדי שבת בשבתו וכו'. וז'ש וכי יבוא הלוי מאחד שעריך אשר הוא גר שם יהי' מאיזה שער אשר נשמתו יתגורר שמה ובא בכל אות נפשו אל ה' ר'ל בכל מין חשק יוכל לבוא אל ה' כמאמרם אחד המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוין ולא אומר שכולו לשמים כי אי אפשר בלי מחשבה זרה ר'ל אבל רובו כונתו לשמה שיאמרו דבר שמועה מפי כולי האי ואולי עלי לתרופה ובכתבי מהרי'א מפרעמסלא מצאתי מ'ש רז'ל כל מי שאין תוכו כברו וכו' קשה גם אם תוכו כברו והוא אמת אולי אינו לאמיתו. אמר רמז נאה דוק ותשכח תוכו הוי'ה באמצע כברו הוי'ה מבחוץ אז נגלהו ונסתר לשמו אין טוב מזה עכ'ל וש'י: 1וזה יהיה משפט הקונים הספרים. כפרים עם נרדים וערים. ולקח את זרוע ה' ואיש זרוע לו ארץ החיים: ואת הלחיים: לחייו כערוגת הבושם ושמן למאור. ואת הקיבה בקנין טרף הניתן ליראיו: ירבה חייו ובניו וממונו. כחו במתניו ובשרירי בטנו אונו. לא יגה סביב אישו כמראות הבזק בין החיות. קרנו ירום וירבץ בין אריות. וינצל מנזק וחצי נזק צרורות ומכל נכסין ונגלין דאית להון אחריות. עד בוא תשבי לתרץ קושיות ואבעיות אמן:
Publish